מהו שתל לניתוח מעקפים של העורקים הכליליים?
ניתוח מעקפים נעשה כאשר עורק בלב מוצר או נחסם כליל, עקב הצטברות משקעים שומניים. החסימה מפריעה לזרימת הדם ללב ועלולה להביא לאוטם ולנזק לשריר הלב.
במהלך ניתוח מעקפים משתיל המנתח עורק או וריד בריא כדי לנתב את אספקת הדם סביב החסימה. את כלי הדם האלה מחברים ללב והם משמשים כצינורות מוליכים או כמעברים לזרם הדם. לרוב ישתמש הרופא בעורק ה"רדיאלי" המוצא מהזרוע, או בוריד המוצא מהרגל. הן העורק הרדיאלי והן הוריד הנם כלי דם בלתי חיוניים- כלומר כלי דם אחרים ישלימו את אספקת הדם החסרה כתוצאה מהוצאתם.
בעבר, הוצאת הוריד או העורק חייבה ביצוע חתך ארוך אחד או חתכים מרובים.
שיטה זו מלווה בכאב ובסבל לחולה, החלמה ארוכה יחסית ופוטנציאל גדול יותר לסיבוכים באזור החתך (לעיתים אף יותר מהחתך בבית החזה).
במהלך ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים המנתח מוציא, תוך שימוש באנדוסקופ ובמכשירים כירורגיים מיוחדים, קטע של הווריד או העורק באורך הדרוש לו.
האנדוסקופ מאפשר למנתח לראות את הניתוח על מרקע טלוויזיה בחדר הניתוח. תמונת החלק הפנימי של הרגל או היד פותחת בפני המנתח נתיב ברור, שבו הוא יכול להתקדם בעת חיתוך כלי הדם והוצאתו.
לאחר מכן ישתמש המנתח בכלי הדם, כ"מעקף" או "שתל" על מנת לחדש את זרימת הדם לעורק הכלילי, תוך עקיפת מקום החסימה.
בתום ניתוח המעקפים תופרים את החתכים הקטנים שבוצעו ברגל או בזרוע, ומכסים אותם בתחבושת מגינה. לעיתים יבחר המנתח להדביק את החתך באמצעות דבק עור כירורגי.
כיום, יותר מ-70% מהחולים העוברים ניתוח מעקפים מועמדים להוצאה אנדוסקופית של כלי דם
למה עליך לצפות?
ייתכן שאחרי הניתוח תבחין בחבורה קלה בזרועך או רגלך ובהצטברות נוזלים. זה חלק נורמלי של תהליך ההחלמה, שברוב המקרים אינו מצריך כל טיפול נוסף. התגברות הכאב, הנפיחות או הדימום מחייבת פנייה מידית לרופא המטפל.
שאל את רופאך!
יותר מ-4,500 חולים בישראל * יעברו השנה ניתוח מעקפים. אתה או מישהו מבני משפחתך עשוי להיות מועמד לניתוח בשיטה חשובה זו.
הנך מוזמן לשוחח עם הרופא המטפל, או עם רופא בית-החולים בפגישה הטרום-ניתוחית, על הניתוח בשיטה זו המשפרת את איכות החיים.
משמעותה של האפשרות האנדוסקופית עשויה להיות חתכים קטנים יותר, החלמה מהירה יותר
וסיכוי קטן יותר לסיבוכים בפצע, לעומת הניתוח הפתוח המסורתי.
