בעידן העכשוי של הקרדיולוגיה ההתערבותית, כשצנתורי הלב הטיפוליים הנם הליך מקובל ונפוץ, שמור לסטנטים (תומכונים) מקום של כבוד
צנתור טיפולי הינו הליך רפואי בו מתבצעת הרחבת חסימה או היצרות בעורק החולה. ברוב הצנתורים הטיפוליים מוחדר סטנט- התקן קטן שצורתו סליל, בדרך כלל עשוי מתכת- אל תוך העורק, כשתפקידו לתמוך בעורק החולה לאחר שהורחב על ידי בלון הצנתור.
 ברוב צנתורי הלב הטיפוליים מתבצעת השתלת סטנט אחד או יותר בעורקי הלב. עורקים שלא ניתן להחדיר לתוכם סטנט הם העורקים הקטנים במיוחד, ואלה הממוקמים באיזורים שלא ניתן להגיע אליהם עם צנתר הבלון הנושא את הסטנט.
במקרים מסוימים, כגון מחלה מפושטת (הכוללת מספר כלי דם או מספר אישורים בעורק) או מחלה קשה של העורק הכלילי הראשי, מומלץ לבצע ניתוח מעקפים. עם זאת, אחוז החולים המופנים לקביעת ניתוחי מעקפים הולך וקטן, בזכות קפיצת מדרגה משמעותית בתחום טיפולי הלב.
קפיצת מדרגה חשובה זו נוצרה בזכות הופעתם של סוגים חדשים של סטנטים, הכוללים גם סטנטים נושאי תרופות. התפתחות זו הקטינה את שיעור החולים שהופנו לניתוחי מעקפים מ-30 עד 40% לפני מספר שנים, ל-5 עד 10% היום.
הסטנט יכול היה להיות פתרון פלא מושלם לתיקון עורקים חסומים או מוצרים, אולם אליה וקוץ בה. האויבים העיקריים של הסטנט הם חסימה חריפה ומיידית על ידי קריש דם, או היצרות מחודשת של כלי הדם עקב שגשוג תאי דם בנוכחות חומר מצע- תהליך הקרוי רסטנוזיס (Restenosis). תהליך זה מביא בסופו של דבר לחסימת הסטנט המושתל ולחסימת כלי הדם המטופל.
גם לנזק הנגרם לרקמה על ידי הסטנט עצמו יש השפעה ישירה או עקיפה על הצלחת תהליך הצנתור הטיפולי. נזק כזה יכול לגרום לחסימה, שאם לא תטופל במהירות תגרום להווצרות קריש דם ולהתפתחות אוטם בשריר הלב, או בתהליך איטי יותר להיצרות מחודשת בתוך הסטנט (רסטנוזיס).
השתלת סטנט - גורמי סיכון
גורמי הסיכון להצלחת השתלת הסטנט קשורים למבנה הסטנט, לחומר ממנו הוא מורכב ולחומר הציפוי שלו. גורמים אלה עלולים להשפיע הן ישירות והן בעקיפין על יצירת קרישי דם בכלי הדם המטופל, והן על היווצרותה של היצרות בדרך האיטית.
-
מבנה הסטנטים קובע את הקלות בה ניתן למקמם באזור החולה, את גמישותם לאחר ההשתלה (Elastic recoil), את יכולתם לקבל את צורת כלי הדם של החולה (Comfortability) ואת כושר ההתנגדות של התומכון ללחץ המופעל עליו על ידי דפנות כלי הדם (Radial Force).
-
עובי הסטנט גם הוא בעל תפקיד חשוב במניעת היצרויות עתידיות של כלי הדם, וככל שהסטנט דק יותר, הוא איכותי יותר.
-
חומר הציפוי של הסטנט הוא בעל חשיבות גדולה במיוחד: רגישות למתכת המרכיבה או מצפה את הסטנט הנה עובדה מוכרת בעולם הרפואה והיא עלולה לגרום לחוסר אפקטיביות בטיפול. בין הרגישויות הנפוצות למתכות- רגישות לקובלט, לניקל לכרום ולמולבדניום. סטנטים רבים מורכבים מאחת או יותר ממתכות אלה, או מכילים אותן כחלק ממרכיביהם.
הסטנטים הבטוחים ביותר לשימוש מבחינה זאת הינם אלה המצופים טיטניום- מתכת שלא ידוע על רגישות אליה בקרב בני אדם. בנוסף לציפוי מתכת, קיימים סטנטים המצופים חומרים אחרים, בהם תרופות.
חלק מהציפויים שאינם עשויים מתכת אינם אחידים, ובקע או חשיפה בהם יגרמו למגע ישיר של המתכת בדופן התאים, הגורם לשחרור יונים וליצירת דלקת בכלי הדם. מסיבה זאת חשובה מאוד גם איכות הציפוי.
גם הסטנטים הקונבנציונאליים, המורכבים ומצופים פלדת אל-חלד, שהם הנפוצים בעולם, אינם תמימים- תגובות כימיות אגרסיביות מתרחשות בין המתכת לבין דופן כלי הדם, המתבטאת בשחלוף אלקטרונים ופרוטונים ובחיבור יונים מתכתיים למולקולות אורגניות. תגובות אלה מביאות בסופו של דבר ליצירת דלקת בכלי הדם, לשגשוג תאים המפרישים חומר בין-תאי וליצירת היצרות מחודשת באתר הסטנט.
סטנטים מצופי טיטניום
כאמור, מבין המתכות המצפות את הסטנט- נראה כי הטיטניום היא הטובה ביותר, מעבר לעובדה שלא ידוע על רגישות אליו בקרב מטופלים, טיטניום הוא מתכת אינרטית (שאינה גורמת להפעלת מערכת קרישת הדם), אינו מחליד, ומונע שחרור יונים מזיקים, בניגוד לניקל, כרום ומולבדניום. לטיטניום פוטנציאל אלקטרו נגטיבי גבוה, המוריד את רמת הקרישה ומונע יצירת קרישי דם בתומך, אשר הינם הבעיה החריפה הנפוצה ביותר בסטנטים המצופים חומרים אחרים.
במחקר שנעשה בקרב 134 חולים ב-24 מרכזים בצרפת, נצפו אחוזים נמוכים במיוחד של סיבוכים ושל היצרות כלי דם חוזרת בסטנטים עשויי טיטניום. מחקר רב-מרכזי בינלאומי גדול יותר נמצא כרגע בשלבים מתקדמים.
סטנטים מצופי תרופות
באשר לסטנטים מצופי תרופות, אלה המאושרים לשימוש נרחב הנם ה- Cypher וה-Taxus. תרופות אלה ידועות כמעכבות את השגשוג התאי על גבי חומר מצע, ולכן הן מפחיתות משמעותית את שיעור ההיצרות המאוחרת באיזור הטיפול.
סטנטים אלה הראו שיעור היצרות מאוחרת קטנה מאוד (פחות מ-10%) במעקב רב-חודשי ורב-שנתי, בהשוואה לכ-33% בקבוצת הביקורת.
עדיין לא ידועה השפעתם של סטנטים מצופי תרופות על היצרות מעקפים, ועל תפקודם בזמן אוטם טרי בשריר הלב. השימוש בסטנטים אלה הולך וצובר תאוצה, אולם עקב אכילס שלהם היא עלותם הגבוהה.
תומכונים מצופי תרופות נוספות נמצאים כיום בשלבי מחקר קליני מתקדם ויכנסו לשימוש קליני בתוך זמן לא רב.
קישורים: http://www.starmed.co.il/Heart/Catheterization/FAQ
2004 הכותב הוא מזכיר החוג הישראלי לקרדיולוגיה התערבותית
וקרדיולוג מצנתר בכיר בהרצליה מדיקל סנטר ובמרכז הרפואי רמב"ם בחיפה | 
